בעיטות לרגליים, ככה אני תמיד מתחיל את זה. איכשהו כשאני בועט
אז תמיד מתייחסים אלי, גיליתי את זה עוד כשהייתי בלול.
סבתא שלי היתה יושבת לידי כדי לשמור עליי אבל בעצם רואה
טלוויזיה כל היום ומכיוון שהיתה מבוגרת מאוד היא אף פעם לא
היתה שומעת אותי בוכה. אז החלטתי לקחת את זה צעד אחד קדימה
ועיקמתי לה את האצבעות ביד, ואז, ישר היא הסתובבה אלי, אולי
קצת מרוגזת אבל העיקר שקיבלתי את תשומת הלב אותה רציתי.
אני חושב שעכשיו, אני עושה את זה קצת יותר מדי קיצוני, בשביל
כל דבר קטן אני ניגש לאחד מהוריי או לאחי הגדול ובועט בו ממש
חזק או נותן אגרופים. הם בטח חושבים שיש להם ילד מתוסבך שכבר
בגיל שלוש וחצי מראה סימנים מפותחים של בעיה עם השליטה בעצבים.
מה שהם בעצם לא יודעים שאני פשוט הבנתי כבר איך הכל עובד, אתה
רוצה משהו בחיים אז קח את זה בכוח ואל תשב ותחכה שזה יבוא
אחרת, כמו שאומרים: "תישאר עם הזין ביד".
אני זוכר מה היה לפני שהתחלתי עם זה, הייתי רואה גלידה אולי
פעם בשבוע, היו דוחפים לי כל הזמן כל מיני דייסות מגעילות
כאילו אני איזה זקן רופס שלא יכול להכניס שום דבר מוצק לפה.
אתם יודעים מה, שלא נדבר בכלל על המעדן הכי טעים שיש בעולם -
מיונז! לפני זה אכלתי את זה פעם אחת וגם בכלל בטעות כי אח שלי
לקח קצת בצלחת יחד עם הנקנקיות והצלחתי לגנוב לו טיפה עם
האצבע.
הבעיה עם כל זה התחילה בגן, בהתחלה זה עוד היה פחות גרוע.
אז הייתי מרביץ לגננת, ביג דיל, אז אמא שלי כל הזמן היתה צריכה
להגיע לשיחות עם הגננת וזו היתה מתלוננת על הילד הפראי שלה. את
זה אני עוד יכולתי לסבול.
אבל הבלאגן התחיל כשבעטתי לעומרי בפרצוף. קודם כל אני חייב
להגיד להגנתי שאני רגיל לבעוט בול בשריר של הירך, כי שם זה הכי
כואב וגם נמשך ליותר מלחמש דקות, ככה שזה לא ממש אשמתי שראש של
ילד בן שלוש זה בדיוק באותו גובה. אני עשיתי את מה שאני מכיר
ויודע.
אני חושב שעומרי הזה ממש בכיין, גם אני קיבלתי כמה פעמים מכות
בפנים ואפילו לא בכיתי! למרות שאם גם לי היה יורד כל-כך הרבה
דם בטח הייתי טיפה נלחץ...
בקיצור תהליכים קטן - פינו אותו באמבולנס לביה"ח ואני חייב
להגיד שזה די מגניב כי אף פעם לא ראיתי אמבולנס מפעיל את
הסירנה שלו באמת ואת כל הפראמדיק והחובשים רצים וצועקים כאילו
היה איזה פיגוע המוני.
נכון, אז הוא מת בסוף ואני נשבע שלא התכוונתי אבל לקח לי חצי
שעה לבנות את הארמון חול הזה והייתי חייב את הדלי שלו כדי
לסיים את המגדל של הנסיכה. |
