[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שוגי פמקין
/
כשאלוהים לקח

כשאלוהים לקח את אבא
הוא השאיר את הפאזל שלנו חסר.
ריק
כזה שאף פעם לא יוכל להיות שלם שוב.
בכזאת פתאומיות הפיל את מגדל הקוביות שבנינו
והרס אותו מהיסוד.
הוציא את הקובייה התחתונה
שהחזיקה את כל הקוביות מעליה.

והכל קרס

אחרי הנפילה
היה שקט
כל צליל קטן נשמע בביתנו כמו רעם
אמא פחדה לדבר.
אבל כאשר פתחה את הפה
נזכרה ופרצה בבכי אילם וחרישי.
אחותי הקטנה לא ישנה בלילות
ואני באה ומרגיעה אותה
אומרת לה שאבא עדיין איתנו.
ואח"כ הולכת ומרגיעה גם את אמא
שלא תבכה, שלא תדאג.
ואני מחייכת אליהן ואומרת להן שיהיה בסדר
שמחר יהיה יותר טוב
שביחד נתגבר.

אבל בלילה, כשאף אחד לא רואה
כשאני נכנסת למיטה
מושכת את השמיכה עד מעל הראש
שלא נכנס שום אור, והאוויר חנוק.
ורק אז, כשאף אחד לא יכול לשמוע
אני מרשה לעצמי לבכות
עוצמת את העיניים
ושופכת מפלים של עצב.

רק שלא ישמעו
שאמא לא תשמע

להיות חזקה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הומר בתי שימוש
- הומור נמוך?






בוליביה פותחת
דיון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/10/05 1:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שוגי פמקין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה