שלווה בת אשוח / נעילה לא סופית |
שסוגר הכניסה לעולמי הבודד.
נמאס מאבידות, מדמעות ולב בורח,
לא רציתי לשלם מחיר כבד.
חשבתי לא אפתח את נשמתי לנצח
לאף אחד, אף פעם, משום סיבה - מספיק.
קיוויתי לרפא בשקט את הפצע
אך זה קשה וכאב לא מפסיק.
וככה עדיין מתלבטת
כולה פצעי פרידות וכאבי אובדן
יושבת מול חלון, החוצה מסתכלת
מפתח בידי, תקווה בלב קטן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|