אחרי מסע מפרך עמדתי, חובק את שמי הלילה פתוחים...
בתוך יער סבוך מלא מלכודים מצאתי גזע עליו שמותינו חרוטים
מנגד לעיני אור נגוהות בהיר מאורו הבוהק של הירח
במבטי נתתי את תקוותיי וכמהותיי, למרות זאת המרחק גבר.
על כל אחיזותיי היית לי לכוכב נוצץ במרחב, וכך גם נשארת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.