נרדמתי
וקמתי
שוב נרדמתי
והפעם התעוררתי בבהלה
או שמה הייתה זאת הפתעה?!
התארגנתי מהר לקחתי חפציי ועזבתי.
האם היה זה מבהלה או סתם אכזבה?

ללכת לבד בחושך
העיר כולה חשוכה
צעד אחרי צעד
הרעד שבלב
"תעזור לי שלא יקרה כלום בדרך"
החשש שמא להתקל באנשים
הנשמה שלא רוצה עוד להפגע
והצעדים נהפכים מהירים יותר

נבהלת מהקול
חתולה יצאה מהפח
מקללת אותה ויורקת שלוש פעמים
מתפללת לאלוהים
וההליכה נעשית יותר ויותר מהירה

על הגב תיק גב עם הציוד
בכיס פלאפון שמכוון עם מספר למקרה חירום
ביד אחת שמיכה מקופלת
וביד השנייה קערה מלוכלכת שהייתה בה אוכל

נבהלת שוב
יש בן אדם בתחנת אוטובוס
הוא נועץ מבטים
מגבירה את הקצב
מביטה כל כמה שניות לאחור
"רק שהוא לא יעקוב אחריי"

עברתי חלק אחד...
הבית עוד רחוק.

הסתכלות מתמדת לכל הצדדים
מחשבות מרובות
לפתע רוצה כן לפגוש מישהו מוכר
אולי ימעיט את החשש
הפחד ללכת לבד

צד אחד בניינים
צד שני הנוף של מעלה אדומים
לפתע
אישה זקנה
שם במדרגות...
מישהו בא מלפניי
היא עומדת ולא זזה

הגעתי לכיכר
הרווחה שבלב
מתחילה להיכנס ל- 06
כמעט קרובה לבית
נחמה בלב על הכביש הראשי
נכנסת לרחוב
החושך כה בוהק
מכינה את המפתח
מסתכלת סביב סביב
בוחנת כל תזוזה
מגיעה לבניין
המפתח בדלת נכנסת ויושבת
אפשר לנשום רווחה
להודות לאלוהים.