מיכל אב / לפחות כאורח |
הפנית את גבך
לא דיברת ושתקת
כעוטפת בזעם
ליבך
לא אמרת
לא תאמרי
וסלחת
אך פנית בקרבי לעברך
זה כמו שיר עצוב
שלא רוצה לצאת
וזועק במילותיו אנא עצרי
הזכרי באותה עת
או תשכחי
הכוכבים יצאו ממסילותם
ואת תפני מבטך לירח
וזר לא ידע מה לומר
התכניסיני שוב
לפחות כאורח
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|