New Stage - Go To Main Page


האנטיתזה נמשכת לתזה. היא תמיד תימשך אליה, כדי לקלקלה.
ככל שהתזה יותר תזה (יותר איכותית, יותר משמעותית, יותר
חשובה), כך תגדל ותתעצם האנטיתזה ותיצמד אליה.
וכאן יכולה להישאל השאלה: האם גם ההפך יכול לקרות? דהיינו, האם
גם התזה תימשך לאנטיתזה באותה העוצמה?
הלוואי... כי אז חוק מרפי לא היה שולט.
התזה מתרחקת מן האנטיתזה, היא רוצה רק לשרוד. אך האנטיתזה
רודפת אחריה.
האנטיתזה נוצרת על ידי התזה, אין לה קיום כשלעצמה, רק כצל של
התזה.
דוגמאות: זוג מאוהב מגיע לחתונתם המפוארת והנה מריבה מפוארת לא
פחות פורצת ממש כמה דקות לפני החופה.
או סופר עובד 15 שנה על יצירת חייו, היא יוצאת לאור וקוצרת
שבחים רבים, ובדיוק יומיים לפני שמכריזים עליו כעל זוכה בפרס
ספרותי יוקרתי, נודע לו כי הוא חולה במחלה ממארת.
וצריך להבין; אם היצירה אינה ייחודית, אם אהבת הזוג הנישא אינה
אדירה, גם האנטיתזה לא תהא מרשימה או קטסטרופלית במיוחד. כגודל
התזה כך גודל האנטיתזה. כפי שהצל שווה בגודלו לגודל הגוף שחוסם
את האור.
ככל שהתזה משמעותית יותר - כך תהא האנטיתזה הרסנית ובלתי
צפויה.
ואי אפשר להימלט מהאנטיתזה, כפי שלא ניתן לברוח או להינתק מהצל
של עצמך.
ומה קורה כשהאנטיתזה פוגשת את התזה? ובכן, היא תתקוף את התזה
כמובן. אבל היות וכוחה שווה לכוח התזה, היא לא תצליח למוטט
אותה, אלא אם כן נתקיים בתזה תנאי אחד, והוא: סדקים במעטה
ההגנה. כלומר, האנטתיזה תצליח לחדור לתזה רק בתנאי שיש בתזה
איזה חרך, סדק, שבר - דרכם תצליח לחדור פנימה. והסדקים הם:
פקפוק, חוסר אמון עצמי, האשמה עצמית, דימוי עצמי נמוך, הטלת
ספק עצמית וכו'. כל אלה הנם סדקים בתזה. הסדקים עצמם לא פוררו
את התזה, גם לא החלישו אותה, אך הם מאפשרים לאנטיתזה נקודות
חדירה. ולאחר שהיא הצליחה לחדור פנימה, היא מרעילה את המערכת
מבפנים.

כך זה:
בחיי נישואין מוצלחים;
בקריירה מופלאה;
בכישרון נדיר;
בעוצמה רוחנית;
ככל שאלה גדלים ומתעצמים, כך מתעצם ותופח הצל.
וכשהצל תוקף, והמערכת הסדוקה מתפוררת וקורסת - אף אחד לא מבין
איך זה קרה. הרי הכול נראה כה מבטיח ומוצק. אך אף אחד לא ראה
אצל גיבורי התזה את צל האנטיתזה התופח. וגיבורי התזה עצמם לא
חשו את תולעי הפקפוק העצמי חופרים בפנים, כמו בתוך שולחן חדש
מעץ אורן משובח, חופרים וחופרים.
ואז בשעת קבלת פנים הכי מפוארת, כשכל המאכלים המשובחים מונחים
על השולחן - והתזה נוצצת במלוא הדרה, מגיעה האנטיתזה, בדמות
הקינוח הכי משובח, המונח על השולחן מעץ האורן המשובח, המלא
במאכלים משובחים - והשולחן קורס בבת אחת.



גבריאל רעם
17.7.2005



נ.ב.
מה זה? שואל עצמו הקורא, האם זה מין חוק כזה?
כן, חוק התזה והאנטיתזה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/1/06 20:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גבריאל בן יהודה

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה