אני מכונת הבלים,

מרצד בחנויות באור יקרות.

רמקול מנורות.


אני מדורת הבלים,

טלווזיה שבורה בכחול מנורות,

פסל רומי למוד שברונות.



אני זרע פורענות,

רק בלי להיות ג'יימס דין,

אליל הנערות.

ולא בי הן תולות,

ולא אלי הן בשלות.



אני מדור גהינום

והדרך אלי רצופה בכוונות עירומות.

וכל הנשים המאוהבות

והאלות המנוסרות

תועות ומגיעות אלי,

נכבות המנורות

ומתנפצות היקרות

ונקברים השברונות

ההבלים צפים על פני המים


ובסוף רק זכרונות.