"מעשה שהיה כך היה נשבע" (הדג נחש2002)

   אני לא מנסה לגרום לאף אחד להאמין במשהו
כמו גורל, הארות, התגלויות, אורים ותומים או תובנות משמים אני
פשוט מספר סיפור.
היום היה לי יום מגניב, היה יום כיפי, הרגשתי טוב נראיתי טוב,
בחורות מחייכות אליי ואני מביס את
הקצין שלי (במיל') במכות וכדורגל בפלייסטיישן.
חצות הליל, אני לוקח את הכלב לטיול ומריץ את רגעי השיא של היום
כמו בסופו של כל יום נחמד.
הכלב מתחיל לחרבן בדיוק שאני שומע מכונית מעבר לפינה מורידה
נוסע ואני חושב לעצמי "איך זה שתמיד כשהוא מתחיל לחרבן עוברת
בחורה?", לא סיימתי לחשוב לעצמי, והופ, מעבר לפינה מגיחה
בחורה. אני מסובב את הראש לצד השני ומסנן מבין שפתיי את המקש
שמתחת ל- enter רק בלי ה-f. מחכה שהרגע המביך יגמר בלי שייווצר
קשר עין, שהיא תחלוף לימיני מבלי שאהיה צריך לשרוף קשר
פוטנציאלי עם מישהי שהיא אולי כוסית, וכשאני חושב על זה, ייתכן
שהיא מהשכונה שלי.  
אבל היא לא עושה את זה. מה שהיא כן עושה זה פרצוף של קופה (כן,
כן היא חתיכת כונפה) ופונה ושואלת אותי בקול מתנשא: "אבל למה
לא להרים?" ומדלגת מעל החרא שמפריד בינה לבין הכניסה לבית
שלה.
אני, בשוק מהקופה ומסטול פצצות, מתאושש לאחר מס' שניות ומתחיל
לחשוב על קאמבק שהיה יכול להוציא את הקופה המתנשאת הזו קטנה
יותר ממה שהיא.
בסוף דירבון עצמי אינטנסיבי על כך שאני יצירתי ושבטוח הייתי
יכול למצוא קאמבק טוב עולה המשפט: "כי אני טיפוס שנגעל מחרא אז
בבקשה תמשיכי בדרכך".

מבסוט מהקאמבק העילאי והיותר מתנשא הזה אני מתחיל למתוח חיוך
על הפנים, אך רגל ימין שדרכה על חרא קטעה אותו בדמי ימיו.
המום מהסיטואציה, אני מסתכל על הסנדל, כשלפתע שלושה אפצ'ים
תוקפים את אפי.
כאחד שמרגיש שמשאית ב-160 קמ"ש זה הרמז הבא,אני מרים את ראשי
מעלה ואומר: "בסדר בסדר
הבנתי הבנתי", כשבאותו הזמן אני שואל את עצמי: "מה בדיוק
הבנתי?" ניסיתי להבין מה מאותתים לי בעצם? למה אני מתעטש 3
פעמים ברציפות באמצע אוגוסט? חייב להיות מסר... רגע רגע...
אולי  המסר זה: לא להתנשא על אנשים? ואפצ'י מגיח לו מבין
הנחיריים כמאשר את מסקנתי, אבל היו במקור 3 אפצ'ים ולמסקנה
התלווה רק 1, "אז מה, יש עוד מסרים?" אני שואל את פיקי (הכלב
שלי), והוא מגיב בשתיקת מחאה שמאד מאופיינת לו בתקופה הזאת של
השנה.   אני ממשיך לאתר מהו הבא ומאמין שאולי: לא להשתמש
בתכונות חיוביות למעשים שליליים זה המסר השני ואז אני שוב
מרגיש פליטה חזקה ולא-רצונית של אוויר דרך האף והפה שנגרמת
על-ידי גירוי של הקרום הרירי המרפד את חלל האף, ומכיוון שאין
לי שום כוונה למות כתוצאה מקריעת וריד בצוואר או במוח, נתתי לו
לצאת לעולם.
אבל מה זה השלישי? במה חטאתי? ניסיתי לצאת מהקטע של מסקנות
יפות נפש של קוקסינלים שרוצים להפוך את העולם למקום יפה יותר,
ולעבור לכיוון של חוקי עירייה:
אולי אני צריך להתחיל לאסוף את הקקי של פיקי...
דממה... רגע... אני מרגיש משהו... גוווווווווווווווול!
שלוש משלוש, 100% מהשדה, בהחלט חם כאן הערב.
סוף סוף חיוך מול המראה במעלית, מבטיח לעצמי שהדבר הראשון שאני
עושה זה מרים עט כותב את הסיפור, ומחכה שהוא ייצא רק כדי שאתן
לה עותק ולראות את הפרצוף של קוף מופתע על הפנים שלה ברגע שהיא
תגלה שאני קורא לה קופה.