היום ראיתי את החברה שלי לשעבר, החברה שלי, ה, ה, ה...חברה.
אחזה בידה את הרצועה הנמתחת שאני קניתי לה, אליה היה מחובר
הקולר שאני קניתי לה שהיה כרוך על הכלב שאני קניתי לה ובידה
השנייה אחזה בידה של החבר שלה. הייתה מקסימה כרגיל. פול נטורל,
עור חלק, שדיים יפים ומתוקים, שיער ארוך וחלק עד התחת, תום
פיור אנד דיסנט.
והוא(?). ארוך כמו שרוך, קצת רזה מידי, נעל נעלי בית של שרתים
עירקים, אפס, עם פוטנציאל הקרחה ולוקמיה  (אינשאללה), טוב למה
זה טוב לוקמיה, איזה פרצוף יהיה לי להתייצב לשיבעה של האפס הזה
ולנחם אותה. אבל מה שכן, שיקריח, באופן מגעיל. אפס (כבר
אמרתי?) . מה הוא החזיק לה את היד, היא לא ממש נהנתה מזה כשנגע
בה. אין מה להשוות, על בליינד שאין לו את המגע המשכר שלי. אפס
(ועוד פעם אפס). והיא, גם כן קצת לא לעניין על שמתפשרת על פחות
ממני. מחריד קצת. הם כבר כמעט שנה ביחד, שלא נדע מצרות. המחשבה
שהמטר שמונים ושבע הזה גוהר על המטר שישים וארבע המתוקים
והענוגים שלה.  עם הזין העומד שלו והביצים השעירות שנעות אפ
אנד דאון, אגב רפרוף על שיערות ערוותה הרכות והמתוקות, שלא
לדבר על כך שהזין הדוחה שלו חודר אל תוכה, אלוהים אדירים, אפס
דוחה שכמותו, שיחיה על זמנו השאול, קלטתי את זה לפי המבט
שלה...ותוך כדי שהוא חודר אותה, הוא בטח יגנח וזרזיפי רוק
תאוותניים יפוצו בעד פיו, טפו (תרתי).
אני חושב ששיא הגועל שיחתום את הסיוט הבלתי אפשרי הזה, הוא
שלבסוף יטיל את זירמתו אל תוכה, כי יותר כיף לו לגמור בפנים
והיא תנזל אותו במהלך היום.
אלוהים אדירים.
איך, איך היא יכולה לעשות את זה. אחרי שכל כך אהבה אותי, איך
היא נותנת למישהו זר כל כך לחדור אליה כשאני הייתי שם לפניו
והוא מתבוסס בשובל המיצים שסימנתי בה.