התמונה שלך עניינה אותי, למרות שידעתי שהיא לא אמיתית.
הצבעים שלך קראו לי, וידעתי שהם שותקים.
המוזיקה שלך תאמה לשלי, ומוזיקה לא משקרת.
חשבתי שמצאתי משהו יותר, משהו נשגב, משהו אמיתי.
אבל אני לעולם לא אעז באמת לבדוק, באמת לנסות, ולהפר את הסטטוס
קוו המעולה שיש בחיי.
אולי אני מפספס שותפתה לחיים?
אולי אני מפספס דרך להציל את החיים שלך?
אולי אני מפספס דרך להציל את שנינו?
חברה לנפש לדעתי, עברה פה והלכה. אבל לעולם לא אדע.

מפחד. פחד לשנות את הנוח.