אופיר מוריסון / כיסוי עיניים |
ומצאתי רק בדידות שדופקת על דלתות הסוף.
אני יושב על תהום ותוהה על שמיים הפוכים,
איך ביום יפה אני צועד עם כיסוי עיניים.
הרצון העז שלי שמגרד לי את הפצעים,
ועצבות שבאה לה עם המון חברים וחיוכים.
אני לא אראה, אפילו ללא כיסוי עיניים,
אני לא ארגיש, אפילו אם ימליחו את פצעיי.
אני לא אבכה, אפילו אם יטביעו את עיניי,
אני לא אשאר. גם אם תאהבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|