מתמסטלת מריחות משכרים לעת ערב,
הגלגל סובב כמו שעון והראש מסתובב בלי הרף,
כמו יין מר טעמתי את הכאב בשעה שהלכת,
כמו סם משכר התמכרתי לאהבה שנתת,
ועכשיו יושבת פה בבר החשוך ושוקק החיים,
מתמסטלת מריחות היין של אותם אנשים עזובים,
דמעה נופלת על פנים מכסה בדידות ארוכה,
דמעה נופלת בכבדות פוצעת את אש האהבה,

הזמן חוזר לו לאחור מי לימד אותך לאהוב,
עוד תרצה לבוא שוב אלי כשהשפעת היין תחלוף,
ימים של דמעות מי נתן לך זכות לפגוע,
לילה של אובדן חושים והעין ממשיכה לדמוע,

מאבדת תחושה בוקר עולה לאיטו על הבר,
מרגישה אבודה כלום ממך כבר לא נשאר,
לילה לא לילה ריחות של שיכרון אוהב,
בבוקר נושמת שוב את הריח או כמה שהגלגל מסתובב,
הסם שממכר אותי אליך מאבד את ההשפעה,
נגמלת מריחות כאב וזמנים קשים של אכזבה,
דמעה שנפלה על פנים מתחלפת בזיכרונות,
געגועים שהיו כאבו עכשיו הם שייכים לתקופות אחרות,

הזמן חזר אחורה מי לימד אותך לאהוב,
רצית לשוב אלי אך לא רציתי אותך קרוב,
ימים של דמעות מי נתן לך זכות לפגוע,
לילה של אובדן חושים ממך לא רוצה לשמוע.