מדן נריה / שיר תפילה |
והימים קודרים, ושלכת;
מעליהם תמיד
חופת התכלת מולכת.
בארץ רווית-דם
שסועה וסוערת;
הצומח החי והנוף
תומתם לעד נשמרת.
ובלב תפילה:
שבמהרה הסערה תתם
שיבואו ימים טובים
של שלווה לחי, לנוף, לצומח, לאדם;
לתכלת השמיים ולארץ גם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|