נער חלק מצית את האש
בחלל הבטן.
האש שורפת ריק,
מתרחבת את החוץ.
החום עולה, קרב אל הפריצה
והפלישה לגוף אחר.
אני  מנסה לאלף את הרוח,
להשביע רעב.
הגוף הופך לא נוח, מוגבל בכללים.

אגו של אשה צעירה
הופך פגיע ברגע.
עם מי שכבת על ספת חדר המגורים?

הכוח העצור מכעיס אותי.
מייאש. מתסכל.
לא באתי על סיפוקי כבר ארבעים ימים, ועוד.
הדם מבעבע במורד הגב,
נימים מתפוצצים בלחיים הסמוקות
קווצות שיער מתנחשלות מפקעת אסופה
והאויר עוזב את הריאות.

הדרמה מטלטלת את גופך
זכרי את מתק ירכייך.