רק חמש שלושים עולה החוויה
כל יום אני מחכה שעה בתחנה
בשביל שהוא יגיע, בשביל שזה יתחיל
למסיבה הזאת  תיכנסו בטוח
לא משנה באיזה גיל
הנה מספר מואר עולה מול העיניים
ריגוש קליל, מלווה בצליל, מזיע בידיים
הדלת לי נפתחת, הוא מחייך בפה מלא זהב.
קונה כרטיס ושם בכיס.
ובוחר לי את המושב.

קו 92 הצגה שניה
מלאו את העיניים עם כל מי שנמצא
פריק שואו מטורף
רק למוזמנים
וכל החוויה רק בחמש שלושים.

אחד לבקן מזיע, מסדר את השיער
ילדה נלעסת על ידי מסטיק
נמרחת על המעבר.
מאחוריי יושבות שני נשים
שומע  בסוראונד מקיף
עם מי זאת התחתנה ומה בישלה
ואיזה דאודורנט הבעל מעדיף.
הכל עובר בסדר, אני עוד מחייך
עד שמשהו לא נעים  בכלל
את האוויר חותך...

קו 92 הצגה שניה
מלאו את העיניים עם כל מי שנמצא
פריק שואו מטורף
רק למוזמנים
וכל החוויה רק בחמש שלושים.

החוויה נקטעת על ידי הבחורה,
שצעדה בלהט ולידי היא התיישבה.
בעוד עורה נוגע בשרוולי שלי
הרחתי את המוות מחבק אותי
הקרקס נדם לו
פתאום הם לא מעניינים.
עוד בחור שמן, עוד ילדה בלי חן
ועוד כמה אנשים.
קשה להתקלח לפני היציאה?
פתאום כולם חזרו מטירונות
משבוע בביקעה.

קו 92 הצגה שניה
מלאו את העיניים עם כל מי שנמצא
פריק שואו מטורף
רק למוזמנים
וכל החוויה רק ב- חמש שלושים.

כבר עברו חודשיים מאז החוויה הרוחנית.
עוצר בצומת ליד קו 92
ואני... במכונית.
מחייך ומנפנף נפרד לי מכולם.
חמש שלושים, חמש שנים,
לא רוצה לראות אותם.
לעולם.