|
בין המיצרים, עשרים דקות להמראה
רציף מול רציף לפס מאובק
הפסקתי לחכות לשוך הסערה
אך לא דימיתי התחזקות.
ואבותי הרחוקים ואלה שמכבר
תחת הפסים זיעת העמלים
אני מניח מפחד הסטיה האינסופית
שם כהן גדול מקטיר את מצפוני.
רעש מכונות ושקט אבנים
עוד חץ נשלח יתום לאפילת היום
ולא נרשמת התנועה
אני נפרד עכשיו
דמעה שתצייר חיוך
כהשתנות העננים ביום של קיץ |
|
|
מאיר אריאל אמר
שמי שנדפק פעם
אחת כבר לא יכול
להגמל מזה, ואני
מוסיף ששדופקים
אותך מצד אחד,
אתה דופק את
עצמך מהצד השני
בשביל להתאזן,
כך שאתה יוצא
דפוק מכאן
ומכאן, ולפעמים
גם מעוד
כיוונים.
האיש הרע
מהמגירה, מתוסכל
מינית מכול
הכיוונים בבת
אחת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.