|
מי זה שקובע מה הולך
מי זה שמחליט בשבילי
אם אבכה או אחייך
אם אחיה בשמחה או בעצב
אם אשב או ארקוד עם הקצב
אם אתפוס את חיי בידיי
או אניח להם
לעבור מעליי
מרגיש לא בשליטה
כאילו חי בסרט
למרות שאומרים שחייבים
ההצגה תמיד נגמרת
נשאר אחרון באולם
לאיפה נעלמו כולם
והאם הכרטיס בידי
כולל יציאה
אני רוצה תשובה פשוטה
אם בכלל שווה לנסות
אם הכל קבוע כבר מראש
אם בכלל משו אפשר לשנות
וכשהלילה בא לקראתי
איך אזכר
בתור אחד שניסה
או בתור אחד שיוותר
מרגיש לא בשליטה
כאילו חי בסרט
למרות שאומרים שחייבים
ההצגה תמיד נגמרת
נשאר אחרון באולם
לאיפה נעלמו כולם
והאם הכרטיס בידי
כולל יציאה |
|
|
"פעם היה לנו
הכל כפול, עכשיו
הכל חצי.
מיטה קטנה,
חדרון וזכוכית
מגדלת".
גמבה מצטטת את
זקני בית האבות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.