יכסני העשב הרך כשמיכה
אשכב מרגלות המקדש
לעולה, למנחה, למנוחה נכונה
אשכב מוכנה מרגלות המקדש
שפתיי אומרות שירה
פניי אומרים נואש
אין לי דבר בעולם
שלי רק העור לגופי
באיזה טקס נעלם אמסור דאגותיי, יופיי
ואבקש לי שקט
באיזה טקס נעלם אחשוף שנית
הפעם בלי הצער
צלקות קטנות בכל מקום
בניסיון נואל ואחרון
למחילה
קחני לעולה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.