מה קורה אם כלום לא הולך?
יש ספר הוראות שלפיו צריך לפעול?
במקרה וכלום לא טוב,כלום לא מסתדר והכל נהיה חרא,מישהו מכוון
אותך?
אומר לך לאן ללכת? ומה צריך להיות עכשיו?
כשהכל מתפרק לך בפנים, כשהכל מסתבך,כשאתה רוצה משהו וזה לא
בשליטתך,אתה פשוט לא יכול להשיג אותו, מה עושים אז?
כל הקלישאות האלה, על מי זה עובד?
יש אנשים שאצלם זה כן פועל? שהזמן באמת מרפא? שהכל באמת נהיה
בסדר? שלהם הכל מסתדר על הצד הטוב,שסוף סוף יש להם בידיים את
הדבר שהם הכי רוצים? (אם יש כאלה, אז שיעמדו עכשיו - אתם עדיין
יושבים אה...)

כל המחשבות האלה נמאסו עלי, נדודי שינה, חוסר יכולת להתרכז במה
שבאמת חשוב.
בעצם, מה באמת חשוב עכשיו? מה חשוב?

חוסר יכולת להקשיב להיגיון, אין לי היגיון כרגע!
אין בי טיפת היגיון.
צריך להניח לזה אבל זה לא עוזב אותי אפילו לרגע.
אולי זה זמני,
אולי זו הבדידות
אולי זו המחשבה שאת החור בלב שלו יש מי שממלא כרגע.

איך אפשר לדעת אם זה האושר?
ככה הוא נראה?
מגיע בתחפושת מעורפלת אורח משום מקום, אורח מרחוק שכל מה שיש
לו להגיד לי נהיה חסר משמעות,נהיה נטול רגש, נהיה כלום.

כל הכעס הזה שמצטבר, על מה?
אולי אני צריכה להילחם?
אולי הדבר הנכון לעשות עכשיו זה לא לחכות שהזמן ירפא,
אולי אני בכלל צריכה להיאבק,
כי זה הדבר שחיפשתי
זה מה שרציתי כל הזמן
זה עדיין.
אולי אני צריכה לעשות הכל בכדי להשיג את זה.
מי אומר שהדרך הנכונה היא לשכוח?
אולי אנשים מיואשים שויתרו על הכל?
שכבר אין להם כוח
שהתפשרו על משהו בינוני
אולי הם. לא אני.

אז איך מזהים אושר?
מסתכלים בעיניים?
ומה רואים שם?
ריקנות
ניצוץ של פחד
של השלמה
אולי מבט כואב
מבט שביקש ממני להישאר,
אולי גם הוא בודד?
להנציח עוד רגע
להגיד שלא הכל אבוד
שיש לנו את זה
לא לתת לזה ללכת, זו תהיה טעות!

אני יושבת פה, כבר חצות, מנסה להבין דברים שכבר עייפתי מהם.
מנסה לפרש דברים שאולי אין להם פירוש באף מילון.
אין להם הסבר.
אולי דברים שנמצאים רק אצלי,בראש בלב.(ועכשיו גם אצלכם)
מי יגיד לי עם חלה פה טעות, אולי המציאות?
כי הוא הרי שם לא איתי, לא בחיים שלי, לא בבדידות, לא בעצב, לא
ביתומות.


בצל הספקנות
ברגעים של כעס
של יאוש
הכל נשפך על הדפים
לא עוזב,
לא מרפה
לא מניח למחשבות.
רוצה שיעזבו כבר,מתחננת תניחו לי,תרפו מן העבר.

אני נקרעת בין שני צדדים.

ברגעים של כעס.