טוב נו, מאז שהכניס בי שבתאי את חיידק רומאנסות הלאדינו אשר
זרקו אותי לימי הילדות בצ'כונה בירושלים. אני ממשיך בנוסטאלגיה
כפי שהייתה אצלנו בבית.
השיר התרגעות (בעיברית), היה שיר ערש אשר שר לי אותו אבא בקולו
המיוחד ובגלישות מהקצב תוך כדי השתפכות רומנטית בעצימת עיניים.
בדרך כלל הוא היה נרדם ואני ממשיך לגלגל במוחי הזערורי את
הנעימה היפה.
השתמשתי בהעיבוד הכלי שוב בגיטרות ספרדיות, טרמולו בכלי שלא
יועד לכך אבל נשמע לי מתאים. פעמונים רכים, פסנתר כמובן ושוב
באותו כלי שיודע לחקות כל מיני גליסאנדרים. בעצם, מה זה משנה,
למי שמקורב לעניין אולי תצא הנאה קלילה.
