טיפטוף דמו של עולם משיק לאוזניו והואי שותק
סופר טיפה שתיים שלוש ועדיין לא ניפסק, כואב לו הראש
ובעוד הטיפטוף מטפטף על ידיו מאפשר לך להביט אל תוך עינייו
רייקני ועצוב טוחו ככברו ובעוד מטפטף נשבר מולך לבו
רסיסי התוחחה מתפזרים להלל ובטוח האפלה אין יותר קל
אין קל בלחשוב אין קל בלהבין חודר דרכו ופוגע מבפנים
ובעוד הטיפטוף לא נס ליחו נותר הוא איש בודד לבדו
אפלת דמו של איש שבור לב מתפרצת בליבו ללא רחמים
וממשיכה להתיז לו הישר לפנים ועדין לא יצאו ממך אותם מילים
טיפטוף של דם קורע מבפנים ואין לא יותר מטרה לחיים
גרמת לו פחד גרם לו עצבות ולקחת לו את החירות
נותר לו בודד מחבר רסיסים ולפתע מבין
רסיסי אפלו לא היו מעולם כי אם רסיסי לבו שבור של אדם
ואז הפנה מבטו אליך ומביט בפניך יש בו פגע רב
מביט בפניך ללא תנועה מרגיש כאילו פגשיך לראשונה
מרגיש כמו אפרוח שרק נולד מביצה
אך עדין לא יסלח לך יותר הפנה גבו והלך
לא ירצה בך יותר הוא נהיה אדם... אחר...