סמואל זלצר / ארץ אי-ההבנות |
כשאחד מנתק ובעצם רוצה להמשיך
רק שאין לו יותר מה לומר
כשאחת אומרת "כן" ובעצם חושבת "לא"
ויוצרת מצב מיותר
כשאחד מדבר במקום בו יש לשתוק
ואחת יורדת במקום בו יש לעלות
זה לוקח אותם ישר
לארץ אי-ההבנות
אמרתי אבל בעצם התכוונתי...
פשוט ככה זה מצטייר אצלי בתוך הראש...
הרי יכול להיות רק אחד מהשניים...
לפני שאדבר להבא אספור עד שלוש...
אי-הבנה גוררת אי-הבנה
ואהבה שאינה תלויה בדבר
פתאום זקוקה להגנה
כנגד מילה מטופשת שלא במקום
כנגד אדם מטופש שלא אצה לו הדרך
שדווקא מצליח לחבר משפטים הגיוניים ביום יום
אבל פתאום היום הכל יוצא לו בערך
בארץ אי-ההבנות לא ישנים בצורה סדירה
וכולם מסתובבים במעין מירמור
כי כשכולם מסתובבים לא מובנים
זה מן הסתם יוצר חוסר איזון חמור
ויש שם כאלה שרק קופצים לביקור
ונשלפים משם כלעומת שבאו
ויש כאלה שם שאינם יוצאים
כאלה שפשוט אל הכלים נחבאו
כדי שלא יגידו שהם אינם מובנים
הם פשוט לא אומרים מאום
רק שחוסר ההבנה
דבק בבשרם כמום
רק שממילא יש לכל אחד שם בית
וממילא כל אחד מגיע לשם לפעמים
אז עדיף לדבר כמה שיותר
ואז אולי בסוף נהיה מובנים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|