הא! היצירה משאירה אותך שפויה?
עזבי את מה שאומרות המנורות, לילות אבודים בין קירות, להיות או
לא. לחיות.
היציר. רע. מנעוריו, אהבותיו, משכוהו לכתוב לך את תוכן ליבו,
ניתוח זול, הצער באיבו, התפשט, התגרגר, לחדרי חדרים, התגרה
בשכנים, מעיים, כליות וטחול, הנפש צריכה לאכול, להקיא ולסבול,
את כוחה של היצירה.
אז את - מדברת על הישארות שפויה. אולי. מתחת לחול. כשיבואו
להקריא משירייך, יפלו כבר רוב שערותייך, בחדרי חדרייך, רימה
תשתרך, בטור או שניים, בעצלתיים אצל יפת השיניים, שאת חייה
חילקה לשניים. אז הישארי לך שפויה, באשליה, לבינתיים, יבואו
ימים. יגידו. שירה - כאבן רחיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.