|
פלחי תוכחה
בפרדס של זרימה
נצנוצי חשיכה
ניגונים של דממה.
וזו שתרה
לעד תשכנה
עולמה נעתר בה
ואושרה נפנה.
לכששוועה לאי קרן
ימוגר בה עד לאו
וכשלפתה את האבן
אך צור לה נדאב.
עת שנרקם בעיניה
שיכר משומם
נשימתו חסרה בו
נשבה, מתעלם. |
|
|
היא התקרבה אלי
ושאלה: "אתה
נראה לי מוכר,
אתה מהסביבה?"
הסתכלתי עליה
ואמרתי: "אני?
לא, אני לא
מכאן"
(ניל
אמסטרונג-"יומן
מסע") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.