מאחורי החומה בהבעה קצת אחרת
הצלחתי להעלות חיוך קטן על שפתותיי
עדיין לא ברור באיזה צד אני עומדת
אך בטוח שהקיר האינסופי מאחורי

השמש אדומה ואת הרוח היא שורפת
אבל לי זה לא איכפת כי הפעם היא איתי
עגולה וכה יפה היא אליי פתאום קורצת
מסמנת כי הגיע כבר הזמן האמיתי

עם קצת חשש והתרגשות אני הולכת על השביל
לא יודעת מה צפוי לי ולאן אני פונה
אך עכשיו לא משנה לאן הזמן אותי יוביל
זה מרגיש כל כך נכון כמו פעם ראשונה


(4.9.2005)