מי זה שם לוחש לי באוזן אך רחוק
מאיפה בא היופי כשאני לא מסתכלת
ואין לי שום משקל המפריד בין עצבצחוק
אורזת את דבריי - אני מפה הולכת
מסתכלת עליכם ובליבי כבר מתכננת
איך אשב לי במכונית ואשאיר אותי לבד
לא משנה לאן אסע ומתי אני חוזרת
העיקר שאף לא פעם ארד ואעצור בצד
וכשאגיע אל היעד הרחוק כל כך ממך
אז אבין את הטעות שבמו ידיי עשיתי
ואזכור עם הבדידות איך זה היה להיות שלך
ואת עצמי איך במהירות וכהבזק ברק ארזתי
מסתכלת אל האופק הרחוק והחונק
נושמת במהירות להסתיר את הדמעות
מתחילה את מכונית הבריחה אז לפרק
צריכה החומרים כדי להתחיל ביתי לבנות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.