מעולם לא היית יפה
כמו בבוקר ההוא
בבית קפה מוצף שמש חורף
מול הים
פגישה מקרית או שלא
מבט עין מתרגש
ואני רק יושב ומביט בעינייך
וכולי מלא אותך
וכולי מלא חיוך
אפילו לא זוכר מה אמרנו או שתינו
אולי מאימת האושר שנולד
כמעט סמוי מן העין
לא זוכר מה חשבתי באותם רגעים
כמו עבר בי ענן ערפילי
רק המראה ההוא ידעתי
יוותר שלי.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.