ליד התחנה המרכזית הישנה,
היא עומדת עם חברות שלה, בגדים מינימליים.
ואין לה כסף, כי אין עבודה. אבל תהיה עוד בערך שעתיים.
ואין שפה ואין חברים, כי רק לפני שבוע היא הגיעה.
מדקה לדקה, מיום ליום שורדים, והיא כבר איבדה את כל מה
שהביאה.

היא מפחדת מאיידס ופחות מהסמים.
היא מפחדת מהריון ופחות מאנסים.
וזו מלחמת קיום, הקרב עוד לא הוכרע.
פעם מזמן, בראש עתיד ורוד בונה.
והיום היא עומדת בתחנה הישנה,
זונה.

והנה הגיע עוד לקוח מכוער ומגעיל.
היא אמרה: "200 שקל + מע"מ" כרגיל.
ודמעה בודדה עמדה, נתלתה על העין וסירבה לנשור.
היא נגררת לאט לאט, לתור בור.
בור ללא תחתית, מעגל קסמים ללא קץ.
המקצוע העתיק בעולם תמיד וגם עכשיו לא קורץ.