בואי אל גני
אכלי כל פרי שתרצי
בואי השקי את אדמתי
בואי רוח, הציתי אש בליבי


ברומו של עולם יושב רואה את הכל מסתובב
ממעון יקיריו בשמים, צל שנראה בעיניים
שמבשרות את בוא האהבה, ואני שאליך בא
כספינה המחפשת נמל, להתעורר ערום נופל
משמים כוכב, לבוקר שלכתי של סתיו
שריקות ברבורים לבנים, בחצר מתלטפים הכבסים
מרבד של לוטוסים מעופפים, את ואני מתעלסים
לאורו המרצד של הנר, והוא שעלינו שומר
נגינת החליל נשמעה, ואדם ידע את חוה
זרע שנוצר קורא דרור, שמש שנותן לנו אור
ואני שמיצר רגשות, חסיד אהבות מקודשות.