אלנבי קלאודן / מרחקים |
בשעה שהשמיים עוד במצב המתנה,
מבעד לשתי זגוגיות הנדסיות
רואה אני את האופק, חופש רחוק.
שלושה תרנים אדירים מאירים את קו הרקיע השטוח,
עולים לשמיים כמשואה בוערת
סמן למרחקים אדירים, נצחיים,
של ימות, של אוקיינוסים.
ממשואה זו של דיכוי ועבודה מתישה
צופה אני דרך אותן זגוגיות,
ומה שנראה רק במרחק נגיעה
נמצא הרחק, הרחק מעבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|