לילה, אנחנו חוזרים הביתה.
אתה תופס את מקומך הטבעי על המיטה, עם הגיטרה ביד,
וכמו קסם משתחררים להם לאויר צלילים כל כך נוגים, כל כך
נוגעים
שנכנסים לי עמוק ללב ומשחררים לי דמעה מהעין...
אני מנשקת את הגב החשוף שלך ומתקשה להאמין שזה אמיתי.... שלא
נתלשנו מאיזה דף של רומן מתוק ודמיוני.
אני נשכבת מאחוריך ובוכה... הדמעות שנופלות עכשיו על המיטה הן
דמעות שעשויות מאושר צרוף.
השילוב הזה של הידיים הכישרוניות שלך ושל הגיטרה ממשיך להפיק
צלילים של זהב ואני שוכבת לידך ואוהבת אותך.
אוהבת אותך...