כל כוח העמידה שלי,
כל המיומנויות החברתיות החדשות שרכשתי,
כל זה מת ונגמר ברגע בו מצלצל הטלפון,
והוא לוחש: "הלו" בצידה השני של המדינה,
הקול הנפלא שלו ממוסס אותי,
ואת כל מה שלמדתי ושידעתי ושאהבתי ושרציתי, הכל נעלם.
פנינים ארוכות של חיבה קושרות אותנו זו לזה,
עם הזמן הוא מתאמץ לומר לי שוב ושוב כמה שאני אחרת ,
כמה שאני שונה , כמה שאנחנו חברים בכל העניין של האתר,
למרות שאני יודעת שגם אם האתר ייפול בהפסקת חשמל גדולה,
כשלחברת החשמל לא יישאר כוח וכשהאינטרנט יישאר מושבת,
וכל המחשבים ישתקו, והשפה הבינארית תהיה חסרת משמעות,
לולא מימושה החשמלי דרך מערכות מידע משותקות
בקוסמוס שאינו פועם חשמל,
בגלל משברי אנרגיה עולמיים,
או קריזה מקומית של אלוהים.

גם אז, יישאר לנו על מה לדבר,
גם אז המילים שלנו ישאפו למגע,
גם אז נוכל להיפגש ולאהוב,
במקצועיות או אלגנטיות,
בטפטופי שליטה קטנים,
לאהוב בזמן צנע.

אבל יהיה לנו משהו אחרי הפרויקט הזה,
גם כשהוא ייגמר ותהיה לו תהילת עולם בקוסמוס,
ואנשים ישלמו הון, והוא יוזמן תדיר
למסיבות חשובות עם זמרים גדולים,
ירים כוסות גבוהות של משקאות מסובכים,
עם מטריות ופלחי לימון מעוצבים,
גם אז.
נשמתו המורכבת תרצה פינה קטנה של פשטות,
פינה קטנה של אהבה בלי סוף,
של רגשות לא מלוטשים שאין בהם אינטרס
או פרויקט או משהו ששכר בצידו,
סתם אהבה כי אהבה
הענקה כי הענקה,
בלי אינטרס ובלי כלום.

כמו שילדים מחייכים לזרים עצובים, חיוכי חינם טובים,
כאלו שמעוררים גם בזקן שבור ניצוץ עיניים.
תקוות אהבה וצמיחה.

אז פינת הפשטות שלי המחייכת חיוכי חינם,
הנושקת נשיקות תשורה נטולות אינטרס
אז אצבעותיי הלוטפות אותך פסי חשמל  
תישאר שלך גם בזמן משבר האנרגיה העולמי,

בינתיים
סע להסתבך באהבות מתוחכמות, התחכך במפורסמי העולם,
בגאונים של העולם המקצועי, התאהב בדוגמנית המקומית
הלבושה בקפידה יתרה, לך למעצבי השיער היקרים ביותר,
סע בלימוזינות ארוכות, שתה משקאות חכמים
בכוסות גבוהות וצוננות,
וכך סע רחוק רחוק רחוק
שכח הכל, והיה מקצועי ומתוחכם.  

ואז כשתמריא לגבהים הרחוקים, כשתעמוד על צוקי ההצלחה,
כשתנינים רעים אכולי קנאה ירבצו תחתיך
וכשצינת האינטרס תסתור שערותיך,
כשצמרמורת תאחז אותך ותטלטל,
כשתחשוב קפיצה
תשוב להתכרבל
בחיקי הלא מפורסם.
תתמכר לטעם הפשטות
תלגום אותו שוב ושוב , בכפות ידיך
תיתן לו לנזול מזוויות הפה

תאהב אותי

ספטמבר 2001