New Stage - Go To Main Page

נדב שגיא
/
לגעת בכוסיות

מיליוני חלקיקים קטנים העוטפים נקודה על מסך בגודל 14 אינץ',
אותם חלקיקי הגיון צרוף שעוטפים נקודה במרחב החיים בכל זמן
נתון, ואולי הנקודה הזאת היא בעצם אלקטרונית?
"הגבולות ברורים" כך אמרו לי, 4 פינות מוגדרות שבמקרה הטוב
יכולות רק להצטמצם לפי רצונו של המשתמש, והרי האין חשוב יותר
מרצונו של המשתמש? אולי כספו?
אני זז לי במרחב שהותר לי ומנסה להבין מה רוצים ממני? למה
הגעתי דווקא לפה, ולמה אני נשלט דווקא ע"י ממושקף גאון המחשבים
הזה שלוחץ עליי כל הזמן לפתוח לו באינטרנט תמונות של כוסיות
ערומות העשויות מחלקיקים אלקטרוניים מזעריים ויוצרים יחדיו
השתקפות מהממת של כל חלק וחלק בגוף שהיה פעם דבר מוחשי
לחלוטין.
על אף הקרבה הכל כך גדולה שלי לחלקיקים האלה, אין באפשרותי
יכולת ולו המועטה ביותר לגעת...
הייתי רוצה לזוז בעצמי, לגלות דברים שעוד לא נגלו, מחוץ לפלנטה
המשוואתית הזאת, ואני בטוח שגם הממושקף חושב על זה לפעמים,
בעודו מהופנט למסגרת מאוד ברורה של דו או תלת ממד, איך היה
נחמד  להיות בחלל אי שם, או לגלות מה מסתתר מאחורי החור השחור,
אינסוף על גבי אינסוף של עלטה לא ברורה, שרק המחשבה עליה גורמת
למוח להסתחרר.
וגם אני, כמוהו, משותק למקום הזה, בלי שום יכולת לבדוק מה יש
מעבר. אולי אפילו הייתי יכול לגעת באחת הכוסיות האלה מי יודע?
בפשטות בלתי מובנת לוחץ הממושקף על כפתור כיבוי המחשב ולוקח לי
את היכולת לזוז אפילו מילימטר, ממית אותי לחלוטין, בדיוק כמו
שמנתקים חולה סופני ממכשיר חשמלי.
האם יש הבדל בכלל ביני לבין אותו חולה סופני אשר הדבר היחיד
המחזיק אותנו בחיים הוא החשמל ומערכת הפעלה משובחת? שלא לדבר
על טיפול של מי שמבין בעניין, במקרה של החולה- רופא, ובמקרה
שלי- ילד ממושקף.
האם יש מישהו שיכול לכבות את המסגרת בה נמצא הילד הממושקף? האם
זה כל כך פשוט גם בעולם שלו?
"הגבולות ברורים" כך אמרו לי, והפסיקו להוסיף, "אין צורך
להסביר, בעולם שלנו לא שואלים למה, פשוט מקבלים כעובדה".
ובעודי עומד דום מול מפקדיי, החלקיקים האלקטרוניים, אני חושב
לעצמי שגם הם בטח מרגישים כמוני, אבל מה לעשות, גם הם רוצים
להיות לויאליים לממונים עליהם, ואני חושב לעצמי איך היה כיף
לגעת באותם כוסיות בדיוק כמו שהממושקף חושב לעצמו,
אבל אני יודע שגם אם הייתה ניתנת לי ההזדמנות לגעת בהן, הן היו
קופצות על כיסא וצורחות, כי אף אחד לא אוהב עכבר המטייל לו
מחוץ למסגרתו,
כמו שאף אחד לא אוהב אסטרונאוט, או ממושקף.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/12/05 11:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב שגיא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה