סוגרת את עלי הכותרת ומסתתרת מפני האור.
צוף מתפרץ במאין בהלה ספק חולי, ספק דמעה.
אם רק השמיים יכלו לדבר מה היו אומרים? "יש פרחים טועים".

ואני פרח קמל שרוצה לברוח, בעברית קוראים לזה לפרוח.
גם אני ברשימת המתנה לרגעים שמחים, הכפור של שעת הביניים מראה
שהם נובלים.

מגע של ענן רם צורם עליי ולוחש אולי מחר תגיע האש? מסתגרת בתוך
מעטה הבהלה, בשקיקה ממתינה לאור הזריחה.

פרחים נובלים - וגם אני.
תהפוכות השמיים - גורמות גם לי.
לב פורח במעטה הימים מנסה לגרום לחיים להמשיך.

נובלת בצחוק הגורל ספק אכזר, ספק מוזר ועולה בצהוב, מלטפת,
מרגיעה - קורטוב של אושר בלב האכזבה.