ופחדתי לנקות את המרפסת,
כי יראתי ממך,
יראתי לזכור את דמותך הנרכסת.
אהבתי אלייך
אורבת לי מכל פינה,
ושרך וקרן
וזווית.
ואת מתעלמת,
ואת נעלמת.
עכשיו את מותרת לכל הבריות ולכל הבהמות והרמשים של העולם,
ורק לי את אסורה,
מחיי את פטורה.
ואני אסור אלייך ביתרים לחים;
ואני עומד בקצה העיר
ועורף את דמותך, את מותנך הזעיר,
שמדלגת נהורה בין השבכים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.