|
גליה הולכת אל הים
וענן צחור
קשור בסרט לידה,
ולב מאבן
אשר בפעימותיו אחזה דממה.
גליה אוהבת להאבד
ולהמצא בין הגלים
דבר לא ימיס
את פניה החיוורים
חיוורים כקצף הגלים.
גליה שותקת
מזה כמה ימים.
בסלון שלנו
משפטים שלמים מתים.
הסדק במראה מנצנץ...
היד על הורידים:
"אל תתלוצץ"
אך דמה ממאן להתפרץ.
ידיה הקפואות, האוחזות
הלבנות
כפריחת הנרקיס באגם -
ידיה הנקטפות.
ברקיע עיניה
נפלה העלטה
חוורו שמי התהום
מפניה.
גליה נטלה מן העולם
את כל האהבה אליה
כעת תשארנה כאן האבנים
אשר בראו מותניה
בצער בו מסתגף הסלע
בזרועות אימו אגאה.
אגאה - הים האגאי קרוי על שמה, בת השמש, הוסתרה במערה ע"י
גאיה כאשר הטיטאנים תקפו את אולימפוס. |
|
|
סלח לי בבקשה,
קו 5 מגיע
לדיזינגוף?
את לא מפה
נכון?
איך ידעת?
צאלה ביטון
עוזבת קיבוץ
בשיחה עם עובר
אורח
בתחנת אוטובוס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.