לאורך ציר  געגועים
אני שטה לי בשקט
בין ערביים סוערים
השמיים בכתום צבועיים
ואני חושבת על הבית
על הרעש
על השקט
ועל המצב שלנו

פוליטיקה
מה נעשה איתה?
פוליטיקה
למה היא בכלל טובה?
מי צריך אותה
דמוקרטיה
המצב שלנו קשה

פזמון:
עכשיו שהכל נגמר
נשאר רק זכרון
חלום שהיה
ואינו עוד
עכשיו שהכל חלף
נשאר רק שכרון
שחולף לו
בכל יום

מביטה בשעון
הזמן לא זז
קפא
נעמד
אך מתקתק
כמו פצצה
שקטה
שמחכה לזמנה

חיילים אוכלים ארטיקים
הרובים בהכנס
הכל שקט על מי מנוחות
אחרי הסערה
בידי כוס קטנה
עם פטל
שהגישה לי ילדה


(פזמון...)

הסערה שהיתה פה
נסעה מהר
הסתובבה והעיפה הכל
לא נשאר דבר
רק מצבה
פעם היה פה חמים
הסערה עברה
הרוח קיררה

עכשיו שהכל נגמר
נשאר רק זכרון
חלום שהיה
ואינו עוד
עכשיו שהכל חלף
נשאר רק שכרון
שחולף לו
בכל יום

דבר לא ישתנה
נתכנס ושוב נבנה
נתמקם ונשתקע
נגדל ונתחזק
נעמוד איתן
איש לא יזיז אותנו מכאן
לא עוד, ודי

ניצור עבר חדש
עם ההווה
היסטוריה, ועתיד
והמצבה
בליבינו תמיד