בלילה של אתמול, אני כמעט בטוח, שמעתי אותה חונקת דמעותיה בתוך
הכר. נשימותיה הכבדות יללו כבכי מר. מה זה גורם לה לאומללות
שכזו? אני שואל. רוצה לשאול, אבל אני בעולמי והיא בעולמה.
היכול אני להבין את שפתה? האם יכולה היא עצמה להבין?
היא נרגעת לכמה רגעים. בוהה בתקרה בעינייה הגדולות. נדמה לי
ששמעתי אותה לוחשת שורה של קללות. אני מבולבל. אולי בוכה היא
בגללי? אבל נראה שאין היא מודעת כלל לקיומי.
אולי בכלל אינה סובלת. אולי חושבת דווקא על האושר שלה שהאיר לה
פנים. היא צוחקת. או שהמראות מתעתעים בי? ומה יודע בכלל יצור
פשוט וחסר תועלת שכמוני? לו רק יכולתי להפוך לרגע לאדם אנושי,
הייתי שואל אותה.