אופליה קוביין / לפעמים |
אתה קטיפה
כנגד עורי
אתה מחשכי
ואתה אורי
לפעמים עיניך פלדה
חזקה מכל
ואתה אוסרי
והכל תדע
והכל יכול
ואני קטנה ואבודה
כגרגר חול
על שפתו של אוקינוס
כחול
ושפתי אדומות
רטובות
ירכי חמות
וידי אוהבות
לפעמים בעיניך טל
כה מתוק
מדמעה כה מרווה
רק אשתה ואשתוק
ואדע
מה זו אהבה
בעינך הדומעת
אתה ממיס בי
כל שלג וקור
ונהר לבי
שוצף וגועש
ולנצח יזכור -
לפעמים עיניך הן ים
ואני בן טובעת
ועיניי הן אש
ומלבדנו - דבר לא קיים
ומלבד אהבה - דבר אין לדעת.
27/08/2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|