[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דוד יגיל
/
רצונותיה של אישה

תוך כדי שהיתה מנכשת את העשבים בגינתה מבכה היתה את מר גורלה
את בעלה שהלך לעולמו בטרם עת ונזכרת איך היה חוזר לביתו
ומגבעתו בידיו מחבקה בעוצמה שכמו פרצה החוצה מתוכו.
ועל מנת שלא ירגז היתה מחכה לו הארוחה על השולחן עם כל אותם
מטעמים שאוהב היה, שהרי אהב את בישוליה והיה מתענג על כל מנה
ומנה כאילו שלו זאת הפעם הראשונה שאוכל הוא אותה.
והיא כך היתה יושבת ומסתכלת עליו באוכלו את העוף החם טובל את
הלחם הטרי בתוך הרוטב שהיה עשוי ממתכון סודי שירשה מאמא, שהיתה
כידוע מבשלת דגולה, שכולם שיבחו אותה על טיב מאכליה.
ותוך כדי היתה שואלת אותו על יומו ושומעת את כל בעיותיו ומנסה
לעודדו ככל יכולתה.
אחר כך היו נכנסים לחדר השינה ולעיתים גם היה מבצע בה מה שגבר
מבצע באישה אך היה עושה זאת בעדינות אין קץ על מנת שלא לפגוע
בה והיא היתה עושה כמיטב יכולתה על מנת להעניק לו את עצמה
למרות שלא חוותה מעולם תחושה מיוחדת מלבד הצמרמורת שהיתה אוחזת
אותה בשעה שהיה קורא את שמה "לאה או לאה שלי".
על חזותה מעולם לא החמיא לה למרות שחשבה שנראית היא לא רע אולם
גם היא לא הקדישה מחשבה מרובה למראה החיצוני.
וראתה אותו ברגעיו האחרונים כששכב בבית החולים והסרטן הארור
אוכל את איבריו הפנימים
והוא שתמיד ידע להילחם בהכל לא יכול לו ומת.

ואחרי חודשיים פגשה את אמיר שכשמו היה חזק ותמיר ולא תיכננה
היא דבר אך היה מפתה והיא שנחמה חיפשה נענתה לו באותו לילה
שזיכרונה מסרב לשכוח.
ובאותו לילה לימדה אמיר את רזי התענוג. בחזרה לביתה כשליווה
אותה כשלא היתה מוכנה תפסה אמיר ונישק אותה על פיה בחוזקה
בתאווה שאותה לא טעמה מימיה בהתחלה התנגדה לו אולם אחר כך
נענתה לו ובתוך אותה נשיקה פרקה את כל תיסכוליה, את בעלה שמת,
את יגונה הבילתי נגמר.
והוא כמו חית פרא קרע מעליה את בגדיה והיא נדהמה מהתאווה
מהלהיטות שאותה לעולם לא חשה עם בעלה המנוח ואמיר מתנהג אליה
כמו החיות מלקק את גופה ומנשק כל חלק גלוי ונסתר.
מנבל היה את פיו וללא בושה מוציא את אברו הזקוף ומצווה עליה
לטעום אותו והיא שמעולם לא חשה תחושות כאלו עשתה כל אשר ציווה
וגם לעמוד כמו הכלבים עמדה ושמעה את עצמה צועקת בכל כוחה עד
אשר חוותה את ההרגשה העילאית וכמו אלפי אורות מתפוצצים בתוך
ראשה ומפנים משם את זכר בעלה היקר.

תוך כדי שהיתה מנכשת את העשבים בגינתה היתה מדמיינת את הלילה
הבא ואת הלילות הרבים אחריו ובת צחוק נמלטה מפיה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בי לא ראג'ה
סוק סוק סוק!

צ'ו טורק נא
רי קוס אום!

בי לא כייפא
אהההההם הם!

(אוצר קללות
המזרח -
חונטוזאית)


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/12/05 11:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוד יגיל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה