|
אל קצה האופק נישא בשורת אהבתנו
וממערבולת העיתים יוולד עולם חדש עבורנו.
השמש, לקראתנו תצא,
יום בהיר, מתרדמותיו יתלהט
ובהלמות סערת רגשותינו,
נתייצב אל מול מאבקינו
אשר גם אם יהמו כנחשול-ים -
על כל נגף - אהבתנו תגבר;
קדימה, רוח אהבה לוחמת
אשר על תרני חיינו מתבדרת!
12/09/05 © |
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.