|
כל פעם שהעיניים שלך עצובות, מוצפות דמעות של אכזבה...
אני יודעת שזה בגללי...
זה מרגיש כאילו חלק מהלב שלי מתפורר ונכבה, כבר ממש חשוך שם.
בקושי אפשר לראות את החיים שנשארו בי.
והחיוכים שלך... החיוכים החמים היפים והרכים שלך... הם כמו
נרות בלב החשוך שלי, אבל גם כל הנרות ביחד לא יתגברו על האפלה
הכבדה שנפלה עליי.
עכשיו תמשיך בלעדיי... תבטיח לחיות... ואל תתגעגע |
|
|
מבקר הסלוגנים
אני קורא אותך
לסדר!
אחמד אחמד,
מתעצבן בליל
הסדר, לא על
מבקר הסלוגנים
כי אם על עצמו
ועל הבדיחה
המטופשת שהמציא
רק למשוך אש
מכיוון הדביל
הזה שקורא לעצמו
מבקר.
אבל הוא לא
מודאג כי ברגע
שהמבקר יעיז
להתקרב הוא
יפוצץ את עצמו,
ואז כבר יבקרו
אותו, וזה לא
יהיה מצחיק,
אולי כן? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.