מור אורנג' / שתיקה |
מחזיק רובה,
הוא יורה...
והשתיקה חדה,
צורמת באוזן,
שתיקה כואבת,
שתיקה הורגת.
ואז ברקע שומעים אותי נופל,
נחבט באדמה,
ואת ידיי זרוקות על החול,
ואת הדם ושוב שתיקה.
והם עומדים והם בוכים,
את הבגדים קורעים,
והם עומדים וצועקים
אבל בכל זאת...
שותקים.
זה מה שזכור לי ברגעים האחרונים,
נפילה, צעקה, שתיקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|