תמי פרס / חלה לשבת |
הקשה. של מיהו?
והדבש?
יש משהו חושני באויר.
אפשר לדמיין?
הקשה, נתלש, נבצע, נקרע
מפותל, גושי, עם חלקי לבן קשורים ונאחזים
ואולי הוא חתוך ישר ומדויק ללא פרור מיותר
מתוח כמיתר
הצנצנת נפתחת. לאט.
לא פשוט לסובב את המכסה.
יש התנגדות קלה.לבסוף... פאק.
היא פתוחה, מזמינה. הצבע זהוב. ערמוני
הלחם מוטבל, לא עד הסוף
הוא מונף לפה הממתין.
קולות של גרגור, מצמוץ. אנחה.
היהיה המשך?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|