[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנה סיני
/
אושר בג'ט לג

ואיך שאת הולכת ככה ברחובות הארוכים האלה, מכסים לך שתי וערב
את כל האי, את מוצאת עצמך חצי שם חצי לא, מנסה להשלים משהו שלא
קיים.
את ממשיכה בחיפושים שלך, ולא יודעת על מה להסתכל קודם, הכל
גבוה או מסתיר
אין שם אף פרצוף מוכר, אין לשומדבר מחיר.
את לא בביצה שלך, לא מדשדשת עוד היכן שלא נעים.
איזה גבר אחד שולח אליך מבט, בבטן יש נעים...
פתאום את מתרגשת ומבינה, שאולי כדאי לחזור, אבל רוצה עוד
טעימה,עוד לא מיצית את כל מה שמציעה לך המדינה הזאת, ובק הום
הכל אולי יהא זהה.
על המונית, בדרך לאיירפורט, את מרגישה איך הבאסה עולה לך
ללחיים, ממלאה אותם שוב תום ועננים.
איש אחד יושב ומקטר לך, איך היו לו החודשיים האחרונים.
וזה כבר לא מתאים לך (את מרגישה) כל הקיטורים, אז קמה, פתאום,
באמצע המילה, ומשחררת את העצמות, את הרגליים מותחת קדימה,
מחייכת,חוזרת לשבת, והוא נותן לך להקשיב בCD לאיזה משהו, מצחיק
משהו.
רק יום אחרי הנחיתה, התחילה הנחיתה.
גם היא - בג'ט לג.
את משוחררת מכל עול, ושום כלום לא מציק לך, את פשוט מאמינה
שמשהו טוב יקרה.
ויום אחרי זה את הולכת ברחוב ומרגישה כמו איזו מריה, שיש סביבך
הילה של אור, כזאת שלא רואים, אפילו לא את, אבל היא מושכת אליה
אנשים, אחרת איך תסבירי את כל החיזורים מכל הכיוונים...
''תעבדי אצלי'' , ''לא, אני יותר שווה לך'', וכל הגברברים
האלה, היפים האלה, גבוהים, תמירים, מישירים מבטים, מתחילים
איתך, כאילו רק את שם, ופאק איט כל הבחורינות מסביב, את
שולטת.
ואיזו סחרחורת זאת.
ואת רוצה לבדוק אם הכל בסדר איתך, ואם את היא עוד את, כי לא
מאמינה לכל הטוב הזה שפוקד אותך, וחוזרת לקרוא מילים מילים שלך
מפעם, ולא מתחברת, כאילו זו מישהי אחרת.
וזהו, את יודעת ששומדבר כבר לא יהיה כמו פעם, ומברכת על כך.
שלוש פעמים - לפני האוכל ואחריו. מתישהו לפני השינה תתחילי
לחשוב על הבחור הטרי הזה, שדווקא לו החלטת לתת צ'אנס, באופן
אקראי, מין דאנדנדינו שכזה.
הוא עושה לך ריגושימים כאלו, למרות שהוא לא מצחיק ממש, לא
מתוחכם ממש, לא... ממש. אבל לכי תביני, דווקא הוא, וכן, שם
בדיוק הוא גורם לך להרגיש, מעיר כל מיני איזורים מנומנמים
ששכחת, מסיר אבק מפינות חשוכות, ואת מחפשת סימנים במקומות
הקטנים, בדברים הפחות שכיחים, ומתרגשת שהוא לא העיר לך כלום על
העיניים (אח, איזה עיניים יפות יש לך, מותק, זה אמיתי? הוא לא
אומר. תודה תודה תודה שהוא לא אומר). פתאום לא ברור אם תני לו
עוד צ'אנס או שלא או ש, או.
באה לך טוב ככה, עכשיו, התקופה הזאת, מרגשת כזאת, כל יום משהו
חדש, כל יום מישהו מוסר לך ד"ש.
תסתכלי קדימה, תחייכי למצלמות של הצלם האלוהי, תשכנעי את עצמך
שהרגע הזה הוא לא רגעי, שנכנסת לאיזו נישה חדשה, שמתאימה לך,
שיושבת בול, הכל מפנק אותך מסביב, פשוט הכל. והכל כבר לא פשוט,
והכל מותר ואין אף עננה שמדאיגה, ואת פורשת את הידיים לצדדים,
ובחיוך מודה לאלוהי הדברים הקטנים.







תודה למנהטן על ההשראה
12.9.05







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ממה עשויה שמיכת
טלאים?




כבשה שמדפדפת
במילון


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/12/05 16:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה סיני

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה