אספי לנקרי / צלילים של טירוף |
שורשי העצים מבקעים אדמתי,
גופי מבקש ואני מנפש לגופי מיני צורות של אהבה,
צלילים של טירוף ... של תבונה.
העלים מרשרשים ונושרים, מאדמתי דם נוטף:
התזונה הריגשית הלקויה, ההתמכרות לליריות הפתטית... הו...
הפחד, השתיקה... אמכור נשמתי לשטן!
אבתר את ליבי ואת גדר הגבול!
החושניות תכה כהד של אמת בעד סופות רעמים של שקר,
אוושת הרוח, פכפוך נחשולי הדם ושאר קולות יקשו על שמיעתי,
זרקורי אהבה ושנאה יתמזגו לאור אחד של טירוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|