|
הרגש
מרווה אותי
כמו גשם מדבר שומם
הגעגוע
ממלא אותי
כמו לחם בן אדם שבע
הכאב
מציף אותי
כמו לבה רותחת
ואני נכוות
27/8/05 |
|
|
מניתוח
הפרובוקציות של
הפרובוקטורית
אני יכול להסיק
שהפחד שלה מפני
היותה זבל הוא
מה שמניע אותה
בבוקר. זה והפחד
שצמח איזה
חצ'קון או שהיא
שטוחה.
זכריה פרויד.
מתמחה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.