היין הזול השאיר לי טעם מריר בפה, חשבתי בעצלות תוך כדי שמשקעי
הענבים התוססים מטפסים לי אי שם במעלה מחזור הדם לכיוון המוח.
"וואוו" פלטתי בזמן שנהג שנסע מולי סנוור אותי לכדי עיוורון.
לא יודע אם זה הגשם היין הזול או ההרגשה המוכרת הזו שעוטפת
אותי בכל פעם שאני נוסע בתל-אביב וגורמת לי להרגיש מסטול
ומנותק.
"הגעתי" אמרתי לעצמי מבלי לדעת אם זה היה בקול או בלב.
מציאות ודמיון תמיד היו אצלי שני דברים שמתערבבים כמו טיפות
צבע בכוס מים.
"מה זה משנה אני גם ככה לבד באוטו" מלמלתי.
הגשם נחלש לכדי טפטוף מעצבן, יצאתי מהאוטו והבטטי לשמיים, נותן
לטיפות להרטיב לי את הפנים לאט לאט.
פתאום הגשם פסק אך עדיין יכולתי לשמוע את הטיפות זולגות מהעלים
הרטובים.
"אם באמת עוצרים מספיק זמן ומקשיבים אפשר לשמוע את העלים
מתכופפים מכובד המים..."
הערתי  את עצמי מהרהורי קולט את האדים שיוצאים מפי שאני נושם,
משפשף את זיפי זקני בן היומיים וצועד במורד הרחוב לכיוון
ביתך.
פתאום ראיתי אותה, מאזדה אדומה עם פנסים שנפתחים למעלה.
בדיוק אותה מאזדה שהתגאית שקנית לפני שנה.
צועד אל הדלת המזמינה שכמובן הייתה פתוחה.
התכופפתי פנימה ואז הבנתי כמה התגעגעתי אלייך, אותו ריח מוכר
ומלטף, ערבוב חושני ומטורף של הבושם האהוב עלייך וריח גופך
המדהים
שלא משנה כמה זמן יעבור לעולם לא אטעה בו.
"הגעגועים אליך... בלתי נסבלים" עכשיו הייתי בטוח שאמרתי את זה
בקול.
הגשם התחיל להתחזק שוב.
טרקתי את הדלת במכה לא לפני ששלפתי את המפתחות מתחת לשטיח של
הנהג.
הארלם או לא הארלם לא יכולתי לשחרר אותך אפילו לשניה כדי שתרדי
לקחת אותם בעצמך.
כנראה אחותך שוב שאלה את האוטו והשאירה אותו כאן.
טיפסתי במדרגות שלוש שלוש כדי לקצר את המרחק ביני לבינך כמה
שיותר מהר.
הנקישות שלי בדלת כמו העירו אותי מחלום שניה לאחר שכבה האור
במדרגות.
חרך בדלת שהפיץ אור הלך והתרחב וגילה לי את דמותך מתוך האור.
יפה ומחייכת את אותו חצי חיוך מתוק וערמומי, סורקת אותי במבטך
ואוהבת את מה שאת רואה.
"לא יכולת להתגלח לפחות" חצי החיוך שלך הופך לחיוך מלא תוך כדי
שאת מתקרבת ונצמדת אלי
היד שלך עוברת על זיפי זקני הלוך ושוב על פני העייפות,והריח
שלך... או הריח שלך, שלא בא אל נחירי מזה זמן כה רב.
אצבעי נשלחת אל סנטרך ומרימה את פנייך קרוב לפניי.
"לא הייתי בטוחה שתבוא" את מנסה להגיד אך לא מסיימת כי שפתי
נחות על שפתייך בעדינות
ולא נותנות לך להוציא מלה נוספת.
"גם אני לא הייתי בטוח... אבל לא יכול ללכת נגד הלב..."