|
השפך של נהר הרגש מתנקז
לשתיקה
בצינה של חמש בבוקר
בדממה משותפת
כשהמבט המהורהר של ההתעוררות
נודד בין הסיגריה לנס קפה.
ארוחה של סלט ושמן זית
וקפה שחור על האש
במעיין קטן
הנובע מכוחן של מחשבות גדולות,
התמרים נופלים כגשם צהבהב.
נרדמים בשקט
וכשהבטן רגועה וקלה
והנשימות מלאות ועגולות כתקווה
הדיבור יוצא כמו מנגינה
המטיילת ללא עתיד ועבר.
השפך של נהר הרגש מתנקז
לשתיקה
בצינה של חמש בבוקר במדבר. |
|
|
את יכולה לקשור
אותי ואת יכולה
להטביע אותי ואת
יכולה לנעול
אותי בבגז', אבל
אני תמיד אמצא
את הדרך הביתה.
(נוי-נוי הורסת
לאמא יודית את
החלום) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.